לבן על לבן

*

אז שבועות (במלרע) תם. מיותר לציין שכמעט התאדיתי מרוב חום, ולא אכלתי עוגת גבינה אחת (לא כי אני בדיאטה, כי לא הכינו לי. אמא לטיפולך).

שבועות הוא החג האהוב עלי; אני אוהבת את הפרחים בשיער ואת השמלות הלבנות. כשהיינו קטנים אמא שלי היתה לוקחת אותנו לקיבוצים, לראות את ערימות החציר. 

*

תמיד מתנגן לי השיר 'בקיץ הזה תלבשי לבן', למרות שהוא מרגיז אותי. יש משהו אופטימי במחשבה על ללבוש לבן. אני זוכרת שכשהייתי בחטיבה הייתה לי אובססיה לשמלות לבנות. כל הזמן חיפשתי שמלה לבנה, בכל חנות ברחוב ויצמן בכפר סבא ובכל רשת בקניון ערים. אני זוכרת שבספר 'אל תשאלי אם אני אוהב' שכתב עמוס קולק, הגיבורה לבשה רק שמלות לבנות. אני לא כל כך מצליחה להיזכר בעלילה, אני זוכרת רק את תחושת הרומנטיקה הדביקה שאהבתי בתור ילדה. האמת שהיא לא עזבה אותי. אני עדיין קוראת בסתר רומנים למשרתות שאני מוצאת אצל סבתא שלי בבית. אני מרגישה צורך להחביא אותם בין גליונות של ווג, ספרי שירה של עמיחי ועוד איזה ספר פילוסופיה שרק מהעמוד הראשון שלו חטפתי מיגרנה והוא משמש בעיקר להותרת רושם של אינטיליגנטית על אנשים. אני קוראת אותם בשקיקה. בולעת אותם בצהרי יום שישי כשאני מגיעה לבית שגדלתי בו, שוכבת על הספה עם מכנסיים קצרים וחולצה מהצבא ומתמכרת לבטלה.

*

כשגרתי בפריז ביקרה אצלי חברתי דניאל וגרה איתי במשך כמה שבועות. היינו מסתובבות הרבה בחנויות יד שניה, ביחד ולחוד. (היא כתבה את הרשמים והחוויות שלה מהעיר בצורה כל כך יפה. אם היא תרצה היא תשאיר באחת התגובות לינק לרשימות שלה על פריז.) ערב אחד, כשחזרנו כל אחת מעיסוקיה (היא משיעורי ריקוד ואני מהעבודה, אולי גם מסטס. בדיוק התחלנו להתבלבל בתקופה הזו). ונפגשנו בדירה שלי, היא פשפשה בתוך שקית מצ'וקמקת והוציאה שמלה לבנה, שיועדה לארוחת חג השבועות שתהיה כשתחזור לארץ. 

היא סיפרה לי על הרעיון שלה: כל חג שבועות היא תקנה שמלה לבנה חדשה. ואז עוד כמה שנים, נגיד 20, כל חוויות חגי השבועות שלה יגולמו בתוך שמלות לבנות. דמיינתי אותה יושבת עם הבת שלה ועוברת על ערימת השמלות והזכרונות. 

שמלת הסטרפלס תזכיר לה בחור אחד, שמלת תחרה בחור אחר. אולי השמלה הדקה הרחבה שנקנתה בחנות יד שניה במארה תזכיר לה שלושה שבועות שבילתה איתי בפריז. 

*

"אני אבחר בך ואת בי תבחרי, וביחד נהיה לרוב

בקיץ הזה תלבשי לבן ותתפללי לטוב". 

זו פשוט שורה מקסימה. כמה קל הכל יכול להיות. רק צריך לבחור אחד בשניה, ולהתפלל לטוב.

כל התורה על רגל אחת.

*

תמונות לבנות מרגיעות את העיניים. לפעמים אני מרגישה שאני מחפשת את השקט הויזואלי: מינימליזם. כמה שפחות. כשאין הרבה הבדל בין בהייה להסתכלות. 

רגע לפני הסופ"ש, קצת שקט לעיניים.

מפה

מפה

מפה

פיליפ לים

מפה 

 מוצ'ינו

מפה

 מפה

 מפה

Josefin Hååg

nick haymes

הפריטים האהובים עלי מתוך קולקציית הקיץ של ברק להב

hermes

אם מכנסיים לבנים, אז רק רחבים ורק של קלואה. 

מסתבר שיש קטע של קעקועים מדיו לבנה. אני עפה על זה. 

*

תמונות נוסטלגיות מארץ ישראל של פעם. קיבוץ להבות הבשן וגבעת חיים מאוחד. 

*

נקנח עם הלהקה עם השם המונפץ ביותר, אחרי הדג נחש. העיקר החולצה הלבנה.

נשיקות